העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



ציפי גלזר
שכר ועונש
מאת: ציפי גלזר



"הוא קרא לי מטומטמת", הסבירה לי שכנתי הטובה את העונש שנתנה לבן שלה - לא לשחק במחשב במשך שבוע. היא התקשרה לספר לי את זה תוך כדי שהיא בודקת מה שלום הבן שלה, ששיחק אותה שעה עם בני. האמת היא, שהיא רצתה לוודא שהוא לא מפר את העונש ומשחק במחשב אצלנו בבית.
לא לשחק במחשב זה עונש חמור לילד בן שמונה, פריק מחשבים צעיר. שאלתי אותה אם יש קשר בין העונש לבין המעשה. בעיניה ה"ברכה" שזרק לעברה והאיסור לשחק במחשב קשורים קשר הדוק. מה דעתכם, יש קשר? האם בגלל העונש שנתנה לו אמו, יפנים הבן את הרעיון ואת המסר שהיא ניסתה להעביר?
הילדים שלנו צריכים לעמוד במגבלות החוקים שנהוגים בבית. כשזה לא קורה, אנחנו משתמשים בכל מיני שיטות חינוך. שיטות החינוך הנפוצות כוללות עונשים, פרסים (שכר) או נאומים (הטפות מוסר). בואו נבדוק יחד שיטות אלה, האם הן יעילות והאם הן עונות על הציפיות שלנו: לשנות את ההתנהגות של ילדינו.
נתחיל בעונשים. נסו להיכנס לרגע לנעליו של ילדיכם שזה עתה הענשתם. מה לדעתכם הוא מרגיש? כדי לקבל תשובות מהימנות, היזכרו בעצמכם כילדים, ובעונשים להם אתם "זכיתם". איך הרגשתם אז? בוודאי זכורים לכם רגשות של השפלה, של כאב ושל חוסר אונים. יכול להיות שהרגשתם כעס, פחד, עלבון. אולי הרגשתם שפגעו בערך העצמי שלכם ושלא אוהבים אתכם כמו קודם. אולי חשבתם שזה לא מגיע לכם, שאתם מקבלים יחס לא הוגן, ואז בוודאי רציתם לנקום, לעשות דווקא ולהיאבק.
ברגע שנותנים לילד עונש - מיד נכנסים למאבקי כוח אתו. לילדים, אם כבר הספקתם לשכוח את עצמכם בגיל הזה, יש המון כוח. הם חזקים והם תמיד מנצחים. למה? משום שהם עקביים. הם מוכנים להקריב את היחסים שלהם אתכם תמורת ניצחון במאבק. אנחנו ההורים לא מוכנים להקריב את היחסים שלנו עם הילד תמורת ניצחון, לכן כדאי שניזהר מראש ולא ניכנס למאבקי כוחות. כשאנחנו נותנים עונש אנחנו מנסים למעשה למנוע ממנו לעבור את הגבול בעתיד. האם לדעתכם כשאתם משתמשים בשיטה זו הילד יושב וחושב בזמן העונש על העובדה שאמו צודקת ומחנכת אותו לחיים? אני לא בטוחה בכלל.

אז יש פה בעיה. באמת מאד קשה לנו, ההורים, למצוא עונשים ראויים שבהם נוכל להשתמש כדי לחנך את ילדינו בדרך הנכונה. אני בטוחה שגם אתם, כמוני, התנסיתם באיזה שהוא שלב בחיים בחוויה הזו של להעניש ולהיווכח שהעונש לא עוזר. עונש יכול להיות טוב לטווח קצר, אך כאשר בעל השליטה איננו, כלומר, כשאתם לא צמודים לילד - הוא פשוט לא יציית.
למצוא פתרון טוב זה בהחלט דורש חשיבה מחודשת, ואפילו יצירתית.

חשוב לדעת שעונשים לא מעודדים תחושת שייכות. הם דווקא מייאשים. התוצאות לטווח הרחוק של כל עונש שתטילו תהיינה: חוסר כבוד, הימנעות, פחד, מאבקי כוח, דיכוי חשיבה עצמית, חוסר אפשרות לקחת אחריות על החשיבה העצמית של הילד ודיכוי המוטיבציה הפנימית ושיקול הדעת העצמי. בנוסף לכך לא תהיה לילד התנסות בתרומה למשפחה, ביכולת להיות מועיל, ביכולת להיות שותף וברצון שלו לתת.
הרציונל שעומד מאחורי העונש הוא חינוך. השאלה היא האם העונש באמת מחנך? האם באמת העונש יוצר שינוי התנהגות עתידי מתוך הבנה? האם הילד בכלל מסוגל לראות את הקשר הלוגי בין העונש למעשה?
אם תשאלו הורים למה הם מענישים, הם תמיד יגידו שהם עושים את זה לטובת הילד. זה נכון, זה באמת מה שכולנו מחפשים, את טובתו, את הדרך ללמד אותו את ההתנהגות הנכונה. אנחנו רוצים שהוא ילמד לעשות החלטות נבונות, שידע להבדיל בין טוב לרע, בין מותר לאסור ובקיצור - להיות אדם עצמאי ואחראי.
האם באמצעות העונש הילד מסוגל באמת ללמוד ולהפנים את כל אלה? קשה להגיד שכן, כיוון שפעמים רבות העונש שאנחנו מטילים הוא דרך ביטוי לתסכול ולחוסר האונים שלנו, ולאו דווקא ניתן מתוך בחירה רציונלית. לכן המסקנה היא שהעונש אינו משיג את מטרתו. עכשיו אנחנו צריכים לחפש אופציה אחרת.

בואו נבדוק את רעיון הפרסים. כשאנחנו נותנים לילד פרס, אנחנו רוצים לדרבן אותו לעשות מעשים חיוביים. ילד שמקבל פרס על התנהגות או על מעשה חיובי מרגיש שיש ציפיות גבוהות ממנו, וזה גורם לתחרותיות. אבל האם הפרס יעיל לטווח רחוק? מסתבר שלא. בפעמים הבאות הילד ירגיש שמגיע לו, וכך מחיר הפרס יעלה בהדרגה. חשוב גם להבין כי פרסים רבים מדי יוצרים עולם מפנק ומשחית.
ומה לגבי נאומים והטפות מוסר? האם שיטת חינוך זו יעילה ואפקטיבית? כולנו הרי חוטאים בכך ומכירים את המשפט: "אלף פעמים אמרתי לך...". האם המשפט הזה מביא לשינוי בהתנהגות? בהטפות מוסר המסר הוא: 'אני בסדר ואתה לא'. אף אחד לא אוהב להרגיש לא בסדר.
הורים שנותנים עונשים לא מרגישים טוב עם זה. כשהם נותנים פרסים הם מרגישים כמו פרה נחלבת. דווקא כשמטיפים מוסר הם מרגישים מצוין. הם מרגישים 'הורים למופת', לכן שיטה זו רווחת הרבה יותר.
עונשים, פרסים ונאומים מדגישים את הכוח, את הסמכות ואת העליונות של מי שנותן אותם. רגשות כאלה מנוגדים ליחסים טובים. ביחסים טובים יש שוויון ערך וכבוד הדדי. ילדים שמתחנכים בשלוש הדרכים שסקרנו כאן, עושים או לא עושים רק אם נותנים להם משהו מבחוץ. הם לא מפנימים את ערך העשייה, אלא עושים בגלל מוטיבציה חיצונית, פחד מעונש, או בגלל התגמול.
עפ"י התיאוריה של אדלר (אלפרד אדלר {1937- 1870} שהושפע מאד מהתפיסה הסוציאליסטית שוויונית ועל כך מושתתת התאוריה שלו, גרס שהאדם הוא יצור חברתי וכל התנהגותו מכוונת למטרה של תפיסת מקום ותחושת שייכות) ההורים כמנהיגי המשפחה צריכים למצוא דרך לשכנע ולא לכפות. עליהם להגיע להבנה עם ילדיהם ולגרום להם להיענות לדרישות שלהם מתוך רצון, שיקול דעת והבנה.
ילד שגדל במערכת של עונשים על הפרות חוקים, ופרסים על שמירתם, ישמור בדרך-כלל על החוק, אך יתחנך לתלות בשכר ובעונש הצפויים לו. הוא יראה את החיים כמקום המתגמל על כל מעשה טוב ומעניש על כל מעשה רע, וזו, כמובן, ראייה שגויה מאד.
במשפחות בהן נהוגות שיטות חינוך על-פי עונשים, פרסים והטפות מוסר, מתעוררת תחרות בין האחים במקום שיתוף פעולה. כל ילד מתבצר בתפקיד שבו העמיד את עצמו (הילד הטוב או הילד הרע), ומונצחת חלוקת הטריטוריות שאינה מאפשרת חיי שיתוף.
צריך לתת לילד להפיק באופן עצמאי לקחים כאשר הוא עובר על החוק או חוצה את הגבול. עונשים ופרסים מחנכים לצייתנות. המטרה שלנו היא ילד אחראי ועצמאי ולא ילד טוב וצייתן.
השיטה של 'הכל מותר' מחנכת לאנרכיה. בעונשים ובפרסים שמים גבולות ללא בחירה.
חשוב לזכור שילדים עד גיל תשע בערך לומדים דרך עשייה וחוויה ולא מתוך הסברים. הסברים נתפסים כמשהו מופשט, ולילדים בגילאים האלה אין עדיין יכולת הפשטה. כבר אמרו חכמינו ש"אין חכם כבעל ניסיון", ולכן צריך לגרום לכך שהילד יילמד מתוך תוצאות המעשים שלו ויוכל להסיק מכך לפעם הבאה.

עכשיו אתם כבר בוודאי מבולבלים לגמרי. נתתי לכם להבין שמה שהשכנה שלי עשתה ורובנו עושים אינו יעיל ויש לו תוצאות לוואי שליליות. לקחתי מכם את זכות השכר, העונש והטפות המוסר, ולא נתתי לכם שום דבר אחר במקום זה. עכשיו אנחנו צריכים לחפש שיטת חינוך יעילה שתהיה טבעית, הגיונית ושתוכל לחנך את ילדינו לאחריות. שיטה שתאפשר לו בחירה בתוך הגבולות שאנחנו מציבים לו. האם יש חיה כזו? יש ויש. אבל על כך בכתבה הבאה...


ציפי גלזר, התנהגות תדמיתית בעסקים ובחברה
מנחת קבוצות הורים מטעם מכון אדלר



  http://www.tadmit4u.net