העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



ציפי גלזר
שיתוף התייעצות ובקשת עזרה - בעסקים
מאת: ציפי גלזר



כל מי שאי פעם השתתף בקבוצת הורים של מכון אדלר מכיר מן הסתם מושגים אלו המהווים את ערוצי התקשורת הבסיסיים בין הורים לילדים.
נשאלת השאלה האם אין ערוצים אלו יכולים לשמש ככלי עזר גם בעולם העסקים.
כדי לענות על שאלה זו כדאי להבין את משמעותם של מושגים אלו.

שיתוף: שיתוף פירושו להתחלק בתחום הרגשי.
דרגת השיתוף הראשונה הנה שיתוף באינפורמציה, הדרגה הבאה היא שיתוף בחוויות ומחשבות והדרגה הגבוהה ביותר היא שיתוף ברגשות.
מדוע קשה: קשה לשתף משום שנדמה שכאשר משתפים נתפסים כבלתי מושלמים, כאנשים שנכשלים לפעמים ואף יש בזה מעט מן החשיפה.
יתרונות: כאשר משתפים מרוויחים קירבה ופתיחות, נותנים הזדמנות להכיר את עולמנו ולהכיר בצרכינו ומעבירים מסר לשומע שהוא נתפס כבעל חשיבות וערך. השיתוף מאפשר לראות דברים בדרך אחרת ובזווית ראיה שונה.
איך עושים את זה: כאשר משתפים יש לעשות זאת ע"י דיבור בגוף ראשון ("מסר אני"), ללא מניפולציות ובטון דיבור ושפת גוף המשדרים אמינות. שיתוף הוא ההפך משליטה וסמכותיות.

התייעצות: התייעצות פירושה לבקש משהו מן הצד השני. זוהי פעולת גומלין במטרה לשמוע דעה אחרת, קיימת אינטראקציה בין שני הצדדים. בהתייעצות אין ציפייה לקבל עצה אלא לשתף בדעה או חשיבה. התייעצות פירושה לעזור לראות את הדברים אחרת.
מדוע קשה: קשה להתייעץ משום שלעיתים זה כרוך בהרגשה של בושה, פחד מדליפת מידע, קושי בחשיפה עצמית, מנטליות או חשש שמה יבינו אותנו לא נכון.
יתרונות: כאשר מתייעצים מרגישים בטחון, הקלה, בונים קשר טוב ונוצרת מערכת יחסים פתוחה. ההתייעצות משדרת כבוד הדדי ודמוקרטיה.
איך עושים את זה: כשרוצים להתייעץ יש להכריז על כך, לדבר בסימני שאלה ולא בסימני קריאה, המסר אשר צריך לעבור הוא שאין תשובה אחת וכל אחד יודע מה טוב עבורו, והחשוב מכל, יש לקחת בחשבון שאם מתייעצים אתנו אין זה מחייב שיקבלו את עצתנו.

בקשת עזרה: בערוץ זה ניתן להשתמש רק כאשר יש בסיס של מערכת יחסים טובה, כשיש יכולת להבין ולקבל את השני. בקשת עזרה היא בקשה שהשני יכול לסרב, הדגש הוא על הבקשה ולא על העזרה.
מדוע קשה: לבקש פירושו להגיד "אני נזקק" כלומר אני במצב של מינוס, וסירוב לבקשה נתפס לפעמים כדחייה. דחייה הוא המקום הקשה ביותר לעמוד בו וכדי לא להיות שם מעדיפים לא לבקש.
יתרונות: בקשת עזרה היא ההכרה באי היכולת שלי, האומץ להיות בלתי מושלם. מי שמרשה לעצמו לבקש עזרה הוא אדם חזק עם בטחון עצמי וערך עצמי גבוה. בקשת העזרה מהאחר מעבירה מסר של הכרה, הערכה וכבוד.
איך עושים את זה: הטוב ביותר הוא לבקש עזרה בדברים שאנו באמת לא בקיאים בהם, כך מונעים מניפולציות ומשדרים אמינות. כדי לעשות זאת חשוב לבחור את הזמן המתאים.

כעת משהכרנו ערוצי תקשורות אלו, כל שנותר הוא לנסות ולהשתמש בכלים אלה בחיי היומיום גם בעולם העסקים, בין עמיתים או ביחסי כפיפות, בין שותפים עסקיים, בישיבות צוות, או ישיבות הנהלה…

במקום בו יש יחסי גומלין של שיתוף התייעצות ובקשת עזרה אנשים מוכנים לקבל הדרכה ולהקשיב למי שבא שלא מתוך עמדה של כפייה או עליונות.
אווירה כזו מחזקת הרגשת שייכות, כבוד והערכה ויוצרת מוטיבציה גבוהה לעבודה והשקעה.
ותחשבו על זה ...


ציפי גלזר, התנהגות תדמיתית בעסקים ובחברה



  http://www.tadmit4u.net