העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



ציפי גלזר
"רק על עצמי לספר ידעתי" - "מסר אני"
מאת: ציפי גלזר



"אתה אף פעם לא מתחשב באנשים אחרים", הטיחה חברתי הטובה בבנה הגדול ביום שבת בבוקר, "בגללך נאלצתי לבטל את פגישת העסקים בצפון שחיכיתי לה כל כך הרבה זמן".
קצפה של החברה הטובה - אשה רגועה וסימפטית בימים כתיקונם - יצא לאחר שגילתה שהמכונית המשפחתית לא חונה מול הבית. הבן, צעיר חביב ובן טוב, לקח ערב קודם את המכונית והבטיח להחזיר אותה עד שמונה בבוקר. בבוקר, כשניגשה חברתי לחלון, היא הבחינה מיד שמשהו חסר במגרש החניה. מפאת כבודה, אני משתדלת לא לצטט את כל השיחה עם בנה, כשהתברר לה סופית שהוא נרדם ואין סיכוי שיחזור עם המכונית בשעה היעודה. אבל כל אחד מאיתנו יכול לדמיין לעצמו את הרגשתה ואת המשפטים שעמדו לה על קצה הלשון.

במצבים שונים בחיים קשה לנו לקבל התנהגויות של אחרים שאינם לרוחנו, במעגל העבודה כמו גם במעגל המשפחה והחברים.

כאשר אנו רוצים להביע את מורת רוחנו בצורה מילולית אנו אומרים משפטים רבים כגון:
תמיד אתה...
למה אתה כזה... בצרוף מילות גנאי מתאימות
בגללך...
תפסיק ל...
כשאתה...

המשותף לכל המשפטים הללו הוא המילה "אתה". אלו משפטים המכילים "מסר אתה".
משפטים אלה כוללים בתוכם:
ציווי, הוראה, דרישה - לך, תפסיק
אזהרה, איום - אם...אז...
הטפת מוסר
שיפוט, ביקורת, אשמה - אתה מאד גרוע, עקשן...
שימוש בכינויי גנאי, לעג
פרשנות וניתוח
הטלת אחריות על הצד השני
התייחסות אל העבר בהכללה (תמיד אתה ...)

כיצד מרגיש אדם המקבל סוג כזה של מסרים?
"מסרי אתה" גורמים להתנגדות, להתגוננות, להרגשה שלא סומכים, להפניית עורף, לתחושת אשמה, לשיבוש הערכה עצמית, להשפלה, לחוסר רצון ליזום ולחוסר תקשורת.
האם סוג זה של מסרים יעיל?
"מסרי אתה" אינם מאפשרים הקשבה, הבנה, למידה, הגדלת מידע ושינוי.


צריך אם כן למצוא דרך תקשורת שונה שתביע את מורת רוחנו מן ההתנהגות ותגרום לשינוי.
זהו "מסר האני".


"מסר אני" כולל בתוכו:
תאור של ההתנהגות שאינה מקובלת מבלי להאשים או לשפוט
תאור הרגש הנוצר כתוצאה מכך
תאור ההשפעה (התוצאה) על שולח המסר
תאור ההתנהגות הרצויה

מבנה "מסר אני":
כשאתה...
אני מרגיש ש...
מפני ש...
הייתי רוצה ש...

לדוגמא:
כשאת יושבת ולא עושה כלום
אני כועסת ולא מרוצה
מפני שהעבודה לא מתקדמת ונוצר פיגור
הייתי רוצה שתתמקדי בעבודה ובעשייה

מהם היתרונות של השימוש ב"מסר אני"?
"מסר אני" מחולל שינוי אצל המקבל וגם אצל המוסר. הוא מאפשר לתקוף באומץ בעיות מורכבות, מביא לידי מודעות לצרכים האישיים, לומדים דרכו לעמוד על הזכויות, נוצרת הבנה של המתרחש אצל השני, מאפשר כנות רבה יותר ביחסים ומגע עם הרגשות האמיתיים. "מסר אני" מעניק את האפשרות להיות מי שאני בלי לשחק, מאפשר לבטא את עצמי בלי להרגיש אשם, יוצר פתיחות וגילוי לב עם הזולת ומונע הדחקת רגשות. "מסר אני" הוא הדרך הטובה ביותר ליידע מישהו שהתנהגותו מעוררת אצלנו בעיה. הוא מצמצם אצל השומע את רגש האשמה, העלבון והדחייה.

"מסר אני" נועד להשפיע על האדם לשנות התנהגות באותו הרגע, לכן חשוב לדייק בתיאור ההשפעה המוחשית של ההתנהגות עלינו. לפעמים כשמשתמשים ב"מסר אני" ומגיעים לחלק בו מבטאים את מה שהיא עושה לנו, מגלים שבעצם השד אינו נורא כל כך ונכנסים לפרופורציות הנכונות.
כששולחים "מסר אני" חייבים להיות מודעים לרגשות (כועס, פוחד, מודאג, נבוך, מאוכזב, חרד... וכו').
יש לזכור ששליחת "מסר אני" אינה ערובה לכך שהשני ישנה את התנהגותו מיד, ברצון ומתוך התחשבות בצרכיך, אך הרווח הגלום בצורה זו של תקשורת השומרת על כבוד הזולת ואינה פוגעת בערכו העצמי - חשוב ביותר.

ואם נחזור לסיפור המעשה בתחילת המאמר, נסו אתם לחבר "מסר אני" כתגובה למעשה על פי הכללים שהוזכרו זה עתה.

בפעם הבאה כאשר התנהגותו של עמית או כפיף, או אף הממונה עליכם מעוררת בכם רצון לתגובה - תמיד ספרו על עצמכם ...


ציפי גלזר, התנהגות תדמיתית בעסקים ובחברה, אימון אישי ועסקי.



  http://www.tadmit4u.net