העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



מיכל וימר
משחק הצבעים ואיתור כשרונות
מאת: מיכל וימר



ציורי הילדים הם כתב היד שלהם. באמצעותם ניתן לבדוק כשרונות, רגשות, פחדים, צרכים ועוד. מיכל וימר, גרפולוגית ומפענחת ציורי ילדים, מציעה דרך נוספת להסתכל על ציורי ילדים, ולהבין את עולם הצבעים והצורות שלהם.

כשילד אוחז לראשונה בעיפרון בידיו, הוא מתחיל בדרך חדשה, ארוכה ומרגשת. כמו חוקר קטן הוא חוזר שוב ושוב לצייר על הנייר, ומביט בהתפעמות במה שהצליח לעשות.
פענוח ציורי ילדים בהיבט גרפולוגי, מתמקד בדיוק בחוויית הציור של אותו חוקר קטן בתחילת דרכו.

כל מי שהתנסה בעבר באבחון גרפולוגי של כתב ידו, ודאי יודע כי התוכן אינו משנה, וכי אפשר לכתוב תיאוריות מדעיות מורכבות או את סדר הפעולות הכרונולוגי מרגע ההתעוררות.
בשני המקרים הגרפולוגיה תתמקד במה שכתוב בין השורות... כך גם בפענוח ציורי ילדים, הדגש לא יהיה על מה שהילד צייר, אלא על איך צייר.
מכיוון שפענוח הציורים נשען על תיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד, ניתן לצפות שילדים בני אותו גיל יציירו אלמנטים דומים.
אולם, הגרפולוגיה לא תתמקד רק בשאלה: "האם הציור תואם לגיל הכרונולוגי של הילד?"
אלא תתמקד באופן שבו הילד מצייר, מדוע בחר לצייר כך ולא אחרת, למה בחר בצבעים האלה וכיו"ב... פענוח ציורים נערך בדומה לבדיקה גרפולוגית של כתב יד: גודל האותיות, לחץ הכתיבה, התארגנות כללית בדף, מרחקים בין מילים ושורות - כולם ביחד חוברים לפרופיל אישיותי רחב.
עם זאת, השימוש בצבעים הוא שימוש ייחודי לציורי ילדים (בניגוד לכתבי יד). וכאן מדובר בעולם רחב ומגוון וניתן אפילו לאבחן ציורי צבע של מבוגרים דרך המשמעות הפסיכולוגית של הצבעים.

לצבעים משמעויות שונות בתרבויות אחרות: בסין מומלץ לא לכתוב את שמו של אדם בצבע אדום (הצבע בו הבודהיסטים מציינים את שמות המתים), ברומא מתייחסים למתנות בצבע סגול כמביאות מזל רע. ובניגוד אלינו, במזרח - הצבע הלבן לא קשור לאירועים משמחים כלל.
בשונה מכך, השימוש בצבעים בגילאים הרכים אינו תלוי תרבות. בציורי ילדים השימוש בצבע הוא חופשי ואינטואיטיבי. ובפענוח ציוריהם אני מייחסת משקל רב לבחירת הצבעים ולשילובים ביניהם.

ציור ילדים א', בת ארבע וחצי, משתתפת בחוג ג'ודו והוריה מעוניינים לדעת האם זה מתאים לה, ובאילו חוגים היא תנצל את כשרונותיה? בנוסף, הם מציינים כי בתשובה לשאלה "איזה צבע את הכי אוהבת?" היא עונה "את כל הצבעים שבעולם!"


איזה צבע אתה הכי אוהב? זו שאלה משמעותית, לפחות אצל ילדים כשהצבע הוא כלי ביטוי מרכזי עבורם. האם תוכלו כמבוגרים לומר איזו אות אתם הכי אוהבים?...
נכון, ההשוואה לא מדויקת, מכיוון שההתחברות לצבע, בניגוד לכתב, היא אינטואיטיבית.
חלק מהילדים יאמרו שהם אוהבים את הצבע האדום (ואחרים יגידו דווקא צהוב, כחול, ירוק...), רוב המבוגרים שידרשו להשיב במהירות על הבקשה: "תן לי שם של צבע!" ישיבו: "אדום".
הצבע האדום הוא, צבע מאוד ראשוני (אחד משלושת צבעי היסוד) והוא קשור לביטוי העצמי: "להניף דגל אדום... למתוח קו אדום..."

בואו נבין את המשתמע מאמירתה של א' ש"אוהבת את כל הצבעים שבעולם!"
מתוך ציוריה אני מסיקה שא' היא ילדה יצירתית וסקרנית, חשוב לה להיות מעורבת ומעודכנת בנעשה סביבה. היא אוהבת להיות חלק מהעשייה, ויש לה נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה.
הסקרנות מאפיינת אותה מגיל צעיר, ולכן היא לא מקבלת חוקים כמובן מאליו אלא דורשת הסברים. מאחר והיא ילדה מאוד אינטיליגנטית, חשוב שההסברים יהיו מנומקים, כי לא כל דבר היא "קונה"...
מעבר לבשלות מוטורית יוצאת דופן לגילה (שימו לב לאותיות הברורות ולניקוד), יש לה כשרון נהדר לכתיבה - שיתבטא יותר בעתיד בגיל בית ספר, אך גם היום היא אוהבת לספר ולהמציא סיפורים.
בתשובה לשאלת ההורים, אפשר להבין את הבחירה שלהם בחוג ג'ודו כי לפי הציורים רואים, שא' היא קצת 'תום בוי'.
בנוסף אמנם יש לה חוש קצב מצוין, והיא אוהבת לשיר - אבל ריקוד, ובמיוחד בלט, לא מתאים לה כלל. יחד עם זאת, בחוג תנועתי כמו קפוארה היא עשויה להשתלב בקלות, וליהנות במיוחד.
גם חוג לפיסול או קדרות יוכל לעניין אותה.

לסיכום, א' היא ילדה נבונה מאוד, ולכן כדאי לרשום אותה לחוגים אינטגרטיביים (המשלבים מספר אומנויות). היא מבינה עניין מהר, ועלולה להשתעמם בקלות בחוג שלא יאפשר לה להתבטא בדרך הייחודית שלה - הרי היא אוהבת "את כל הצבעים שבעולם!".

כתבה שפורסמה בעיתונים "להיות משפחה" ו"משפחה טובה",
במסגרת המדור 'בעשר אצבעות', ינואר 2004



מיכל וימר, גרפולוגית. מחברת הספר "ציורים מדברים". אתר: גרפולוגיה אחרת.
טל: 03-5476060


  http://www.tadmit4u.net