העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



עדיטל אגמון
מחשבות מייצרות מציאות  (חלק ג' - מתוך הסדרה: "מותר לעשות כסף")
מאת: עדיטל אגמון



אנדורפינים הם הורמונים טבעיים שהגוף מייצר המספקים תחושה של נועם, רווחה ורוגע, יש באפשרותם למתן תחושות של כאב פיזי ולסנן גירויים חיצוניים שהגוף חווה כבלתי נעימים. ניתן לעודד את הגוף לייצר אנדורפינים באמצעות חשיבה אופטימית וגישה חיובית ובאמצעות הומור וצחוק.

בהתבוננות על תינוקות ניתן ללמוד על יכולתם הבלתי נדלית להנות, לצחוק, להשתעשע, לחוש אהובים ולאהוב בקלות.
תרחישים שונים בחיי האדם מובילים אותו לעיתים קרובות לברור את ההזדמנויות לצחוק, להשתעשע, לאהוב ולחוש נאהב.
במהלך החיים, אנחנו מתחילים להעלות מסכת של תנאים שרק כאשר הם מתקיימים, נרשה לעצמנו לצחוק, לחוש משועשעים, אוהבים ו/או אהובים.
החשש להישמע או להיראות ילדותי, או פתטי מונע מאיתנו לעיתים קרובות את ההנאה שבפרץ צחוק או בפרץ של משובה ילדותית.
הצורך לעשות את הדבר הנכון או לומר את המשפט הנכון, המתוחכם מספיק, השנון והרלוואנטי / לגיטימי, חוסם לעיתים קרובות יצירתיות ושמחה, שהם הם המקור לייצור של אותם אנדורפינים.

כמה פעמים בחייכם הרשתם לעצמכם לשחרר פרץ של התרגשות בתנועה "פרועה", בצחוק "היסטרי", בעוותי קול "מוטרפים", או בכל דרך יצירתית אחרת?
מתי עשיתם זאת לאחרונה? הצלחתם למצוא דוגמה שהתרחשה ביממה האחרונה? בשבוע האחרון? בחודש האחרון? בשנה האחרונה? …

סיפור מהחיים:
בחור צעיר משבט אפריקאי נידח נשלח ללימודים בארצות הברית. כחלק מתהליך ההתאקלמות שלו שודכה לו עובדת סוציאלית.
באחד המפגשים הראשונים היא שאלה אותו: "איך אתה מרגיש היום?"
הצעיר השיב: "אני חושב שאני הולך להיות חולה, משהו אצלי לגמרי השתבש".
העו"ס המודאגת שאלה: "יש לך חום?"
לא, השיב הצעיר.
כואב לך הגרון?
לא.
הראש?
גם לא
אם כן, מה יש לך?
הצעיר השיב: לא צחקתי מאתמול בבוקר.

"See the job, do the job, and stay out of misery"
(מהרישי מהאש יוגי)

חוסר סיפוק הוא מנוע הדוחף אותנו קדימה לעשייה. סיפוק מעיף אותנו רחוק עוד יותר.
תעוזה בהתמקדות בחצי המלא של הכוס אינה מובילה בהכרח לכך שהכוס תיפול ותוכנה יישפך. התבוננות כזו יכולה להעניק עוד אנרגיה למילוי חציה השני.
להעיז לראות ולהכיר במה שכבר הגשמנו והצלחנו. משם לשאוב את הכוח לעשייה במקומות שעדיין לא מומש כל הפוטנציאל הגלום בנו.
להסכים להכיר בדרך שכבר עשינו, להסכים לחוש סיפוק מעצמנו וממעשינו מאפשר לנו כח נוסף לעשייה מבורכת. הפחד מתחושת סיפוק שישתק אותנו ויגרום לנו לנוח על זרי דפנה מיותר.
כשמחשבות אלו ממלאות אותנו, אנו יכולים לטעון את עצמנו באנרגיה אותה נוכל לתעל למימוש והגשמה של הרעיונות העולים בנו.
הפתרון לחלקים שאינם עובדים בחיינו לשביעות רצוננו מצוי בחלקים שכן עובדים. אם נתמקד בהם נוכל למצוא עוד ועוד פתרונות לאותם חלקים שעדיין אינם פתורים. וככל שנשים פוקוס על החלקים מהם אנו שבעי רצון, חלקים אלו יגדלו.
אם אנו ניצבים בפני בעיה וכל מה שנוכל לספר לעצמנו על עצמנו הוא כמה איננו מסוגלים לפתור אותה, האם באמת נוכל לפתור אותה? אך לעומת זאת, אם ניגש לבעיה מצוידים בראיה של כל יכולותינו ומעלותינו ומשם ננסה לפתור אותה כלום לא ברור שיקל עלינו לפתור את הבעיה?
העיקרון של "דומה מושך דומה" רלוואנטי כאן במיוחד. כשאנחנו מזהים בתוכנו את הפוטנציאל האין סופי, יש ביכולתנו למשוך אל חיינו שפע אין סופי.

חוקרי מוח הגיעו למסקנה כי כושר היצירתיות של המוח האנושי שואף לאינסוף. כשאנו מעיזים להיות בקשר עם המאגר האינסופי של היצירתיות הקיים בנו, מציאות חיינו משתנה בהתאם.

בעצבי החישה של הראייה אין רצפטורים לחושך.
בעצבי החישה של הלשון, אין רצפטורים לטעם תפל.
בעצבי החישה של האוזן אין רצפטורים לשקט.
בעצבי החישה של האף אין רצפטורים לחוסר ריח.
ובעצבי החישה של העור אין רצפטורים לחוסר מגע.
כך פועל גם תת המודע שלנו, אין לו "רצפטור" למילה לא. המידע המתקבל במילה הזו הוא נטראלי, שווה לאפס.
באומרנו: "אני לא רוצה להיכשל" המודע שלנו מבין את הנאמר. תת המודע לא מקבל את האימפקט של המילה לא, ומפרש: "אני רוצה להיכשל".
אם נשנה את אופן הניסוח של המשפט ל: "אני רוצה להצליח" נוכל לגייס לשירותנו את תפקודו של תת המודע כמו גם את המודע, ולהפוך את העשייה שלנו וההגשמה של הרעיונות המתרוצצים במוחנו לישימים יותר.
לעיתים קרובות אני מעירה את תשומת ליבם של אנשים המגיעים לייעוץ לאופן בו הם מתנסחים בבואם לדבר על עצמם. לעיתים קרובות הם פוטרים את עצמם באמתלה של: "זו סמנטיקה בלבד. שאלה של ניסוח ולא של תוכן".

למילים יש כוח, בין אם הן נאמרות בקול ובין אם הן רק מהדהדות במחשבותינו.

היכולת שלנו לממש את הפוטנציאל שלנו, להגשים את החזון שלנו, ולתרגם את העשייה לפעילות שיש עליה שכר מספק היא פועל יוצא של האופן בו אנו חושבים. מידת האמונה שלנו בעצמנו וביכולתנו תשפיע באופן ישיר על הצלחתנו כשאנו פועלים לסגירת עסקה, להתקבל לראיון עבודה, לקדם פרוייקט חדש, לקבל העלאה במשכורת וכו'.

אז מה לעשות?
לא לדלג על אף הזדמנות שתאפשר לנו לצחוק ולהשתעשע, או במילים חיוביות: לקפוץ על כל הזדמנות כזו. אלו יתנו לנו כוח להמשיך לעשות.
לשים פוקוס על מה שעובד בחיינו, היות ושם מצויים הפתרונות לחלקים שאינם עובדים.
לגייס את תת המודע שלנו לשיתוף פעולה עם החלק המודע ולהתייחס לעצמנו, לרצונותינו ושאיפותינו במונחים חיוביים.

בהצלחה!


דימוי עצמי (חלק א' - מתוך הסדרה: "מותר לעשות כסף")
תרוצים (חלק ב' - מתוך הסדרה: "מותר לעשות כסף")


עדיטל אגמון, מנחת סדנאות לפיתוח הפוטנציאל האישי. ליווי עסקי רב תחומי
טל: 050-6616107


  http://www.tadmit4u.net