העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



שלומית תמיר בן-ארי
הכוס שלי, הלחמניה שלך, והסלט - של מי?
מאת: שלומית תמיר בן-ארי



"מאז אכלה חוה מן התפוח, הרבה מאד תלוי בסעודה" - אמר הלורד ביירון...
האמת היא, שהרבה תלוי גם ב"לפני" וב"אחרי"... נימוסי השולחן וסביבתו, באים לעזרתנו ומכוונים אותנו כדי שנופיע בצורה הטובה ביותר, ובעיקר, כדי שנכבד אחרים ולא נפגע בהם ובפרטיותם.
החג בפתח, עימו מגיעים האירוחים וההתארחויות, וחוזרות ועולות השאלות מה עושים ? איך עושים ? ולמה בכלל ? אז הנה, צרור עצות, טיפים, וכללי התנהגות:

לפני הארוחה - כשאנחנו מוזמנים
מה להביא?
פרחים - אם חשוב לכם לבוא איתם ביד, כדאי שיהיו כבר בתוך אגרטל.
אלה של המארחת יהיו בודאי כבר תפוסים בפרחים שהיא בעצמה אירגנה... עדיף לשלוח כמה שעות קודם לכן, כדי שהמארחים יוכלו לדאוג להם ולסדרם לפני שכל האורחים מגיעים. נסו לדמיין את התמונה הבאה: אתם בדלת, והמארחת בדיוק מכניסה את המגש עם הבורקסים לתנור, ועסוקה בסידורים אחרונים, ועוד צריכה לקחת את הפרחים ולהתחיל לרוץ לחפש אגרטל... זה ממש חסר לה כרגע... אגב, אפשר גם לשלוח את הפרחים יום לאחר הארוח.
יין - אם ביין לבן עסקינן, ואתם רוצים שייפתח כבר בארוחה, יש להביא אותו כבר מצונן, בתוך עטיפה מיוחדת שקולטת את טיפות הלחות שעל הבקבוק, וכך יוגש לשולחן. אף מארחת לא תאהב שתעמידו אותה בפני עובדה ש"צריך לקרר את היין הזה עכשיו", כי אולי אין לה כבר מקום במקרר...
שוקולדים, נרות חגיגיים, ועוד...
ופתיחת המתנות ? אם יש קהל רב, לא פותחים כדי לא לבייש אף אורח שמא הביא משהו זול...
מתי מגיעים?
לארוחה מגיעים בדיוק בשעה שהוזמנתם אליה. אף מארחת או מארח לא רוצה לראות את הסופלה מתעייף ו"נופל ", או את הצלי מתייבש ומתבייש בתנור.
בוודאי שאין להקדים ולהופיע, כי לעולם אין לדעת באיזה מצב "תתפשו" את המארחים...
ולשאלה: "מה תשתו ?" - עונים: "מה היית מציע לי ?", וזאת כדי לא להביך את המארחים
ולבקש משקה שבדיוק נגמר.

הישיבה סביב השולחן
ההזמנה אל השולחן
כשמדובר בזוג מארחים, המארחת תזמין אותם אל השולחן, כאשר היא צועדת בראש, אחריה הנשים, אחריהם הגברים, ולבסוף יחתום את ה"תהלוכה" - העזר כנגד.
מי ליד מי?
שאלה קרדינאלית להצלחת הערב: אם תתנו לאורחים לתפוס מקום כפי יכולתם,
אתם עלולים למצוא שני אורחים שתקנים צמודים אחד לשני, שיחזרו הביתה ויאמרו "היה בזבוז זמן...", או לחילופין, שתי "קצ'קס" שלא נפגשו מאז התיכון, ולא יסגרו את הפה כל הערב... ועוד יסרבו להתנתקות... חישבו על סדר ישיבה כזה שיאפשר הרגשה נוחה לכל המוזמנים.
כרטיס עם שם יעלה, אולי, חיוך קל בתחילה, אך האורחים יהיו אסירי תודה לשכניהם לשולחן.
אורח הכבוד, אם יש כזה, ישב לימינו של אחד המארחים. וסדר הישיבה יהיה בן-בת-בן-בת...
כמובן שבני זוג לא ישבו אחד ליד השני. בנות, תחשבו על ההזדמנות הנפלאה להיות מטופלות ערב שלם על ידי שני גברים אחרים... ולכשאתן בפוזה של התיישבות, הגבר שמימינכן יעזור לכן לסדר את הכיסא (בתקווה שהוא למד נימוסים...).
המפית
היא הגירסה העדכנית של האבנט, שהובא במקור מהודו לאנגליה. אז, חגרו אותו הגברים עם הקפלים פתוחים כלפי מעלה, כדי שיאספו את כל הפירורים. אחר כך גם שימשו האבנטים לשמור על כרטיסי התיאטרון בתוכם. (זה בתקופה שכרטיס לתיאטרון לא עלה 185 ₪) המפית המקופלת בתוך כוס, או מונחת על הצלחת, נפרשת על הברכיים. אין לדחוף אותה לתוך הצוארון (בהנחה שעברנו את גיל 4...). אל דאגה, אם הקפדתם על העמסת המזון על המזלג, במנות קטנות ומנומסות, הרי ממילא לא ישפך דבר. המפית נועדה בעצם כדי לנגב שפתיים בין בליעת האוכל לבין השתיה מהכוס. הרי לא נרצה להשאיר סימן שמנוני על
כוס הזכוכית הצלולה. באמצע הארוחה, אם קמים מהכסא, ניתן להשאיר את המפית על הכסא. בסוף הארוחה משאירים את המפית אסופה (לא מקופלת) בצד שמאל של הצלחת.

אפשר להתחיל ?
אם המנה הראשונה קרה, מחכים שכולם יקבלו ואז אוכלים. אם המרק החם הגיע ראשון, והסועדים הם רבים, מחכים שעוד שניים/שלושה יקבלו את מנתם, ואז תאמר המארחת שאפשר להתחיל לאכול, וכך יהיה. ומשנורתה יריית הפתיחה, אין למהר באכילה. המדקדקין יאספו בעזרת הכף, את המרק מהם והלאה, ואם המרק מוגש בצלוחית עם אוזן - תופסים באוזן ואפשר לשתות. בכל מקרה, אין "לשאוב" את המרק בקול תקיעה, תרועה או שברים... ולהזכירכם, זה לא מרוץ, הגומר ראשון - אין מה לרוץ לספר לחבר'ה...

סידור הפריטים לכל סועד
מי אכל את הלחמניה שלי?
מקומה של הלחמניה הוא בפינה השמאלית העליונה של הצלחת. כבר קרה לכם שלכולם היתה לחמניה ורק אתם איבדתם את שלכם ?... בסוף מוצאים אותה מיותמת בקצה השני של השולחן, ומתחילות "העברות"...
מהלחם בוצעים בכל פעם חתיכה אחת קטנה, וכשהיא מונחת על הצלוחית או על המפה - כשאין צלוחית לחם (כן, כן, זו לא טעות דפוס...), מורחים, ואוכלים. קרום הלחם יכול לשמש "מנוף עזר" למנות ראשונות או לסלטים כשהמזלג ביד ימין. ומה עושים כשהרוטב המשגע מונח בצלחת והלחם ביד ? - לא עושים !!! בחברת קרובים וידידים מותר לטבול, לחתוך לחתיכות כמו היה זה גוש בשר, ולאכול עם מזלג. לעומת זאת, במסעדה מזרחית, אם לא "תנגבו" את החומוס בפיתה - לא יהיה לזה אותו הטעם.
הכוסות
בפינה הימנית עליונה של הצלחת. וכשלוגמים מהכוס, אין "לאפסן" את האוכל בפה.
האוכל יחליק ממילא - אם לקחנו ביס קטן ומנומס.
הסלט - של מי?
צלוחית הסלט תהיה מונחת בפינה שמאלית עליונה, מימין לצלוחית הלחם. לעיתים, הסלט הוא מנה בפני עצמה, ואז תוגש בתוך צלוחית, על הצלחת העיקרית.

תקלות - מה לעשות ?
לפעמים, כשיש צורך עז לצאת לשרותים, לטלפון, לקנח את האף, לנקות את השיניים בקיסם, מבקשים סליחה קטנה מהנוכחים, מבלי לפרט, ופורשים לחדר אחר. כשחוזרים, מתישבים בשקט ומשתלבים בשיחה. והנה הבשורה הנפלאה: אין חובת דיווח !!! רק כאשר מדובר בגיהוקים, שיעולים, התעטשויות - הכל נעשה אל תוך המפית, ובהטיית ראש כלפי החזה. שלכם בבקשה... אם זה קורה למישהו אחר - התעלמו ממנו. אל תתנו עצות, אל תחלקו חוויות, המשיכו בענייניכם. רק אם נדמה לכם שהוא עומד להחנק - טפחו על גבו.
נישפך לכם אוכל - בקשו סליחה, איספו, והעבירו לפינת צלחתכם.
נישפך עליכם - טיבלו קצה המפית בכוס המים ונקו. או לכו לשרותים.
ביס לוהט בפה - מגיע לכם ! כנראה שלא הייתם סבלניים... שתו מים, בילעו, וחייכו כדי לשחרר את שרירי הפנים שהתכווצו לכם.
ניתקע לשכנכם גרגיר פרג בין השיניים - סמנו לו בעדינות והצביעו על השיניים שלכם. הוא יבין.
שערה או מיקרוב מת בצלחת - במסעדה, בקשו מהמלצר להחליף לכם - בלי הטפת מוסר.
אם זה קרה בבית פרטי, והדבר הזה משייט לכם לפני האף - איכלו מסביבו. אל תטרידו מנוחתו עדן... חנה בבלי ז"ל, סיפרה פעם, שמארחת התייעצה איתה לאחר שגילתה שבכוס הקפה שהגישה לאורחת שלה, נח על משכבו תיקן צעיר... העצה היתה: התקשרי אליה, אמרי לה שעכשיו את מבינה את הדיאטה שעשתה עם הקפה, ואת רוצה להזמין אותה לכוס קפה נקיה...
חלק שאינו ניתן לבליעה - מעבירים מהפה על קצה הצלחת בעזרת מפית או סכו"ם. עם חרצנים - הדעות חלוקות: יש האומרים שכמו שהגיעו אל הפה (בעזרת יד או מזלג) כך יוצאו מהפה.
ויש האומרים, שצריך להחליק אותם מהפה - דרך כף היד המאוגרפת - אל הצלחת.
איכס בכל מקרה...

ולסיום והכי חשוב !
היו רגישים כלפי המארחים שלכם. זכרו, הם עבדו קשה מאד להפיק את הערב הזה. אל תישארו
לראות אותם מתמוטטים. עיזבו קודם לכן. למחרת - שלחו כרטיס תודה או טלפנו להודות.
ובברכת "כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם" ושנה נפלאה על כולנו.

עריכת שולחן
צילום: Ayala - Image Design ©



שלומית תמיר בן-ארי, יועצת תדמית, מרצה לאפקטיביות אישית, מאמנת מוסמכת.
מנחת קורס שפת הגוף.



  http://www.tadmit4u.net