העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



אלי כהן
על העצמה אישית
מאת: אלי כהן



"אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני" ( הלל )

יש לא מעט מילים בעברית שמזכירות את המילה "העצמה". לדוגמא, המילה "עצם" וסיפור בריאת האדם, המילה "עצום" והבטחת הבורא לעם ישראל שיהיה ל"גוי עצום ורב", המילה "מעצמה" המזכירה את השוטר העולמי בימינו, המילה "עצומה" במובן של מחאה, המילה "עיצומים" המזכירה את סכסוכי העבודה במשק, המילה "עצמאות" המעוררת בנו רגש לאומי, המילה "עצימות" המזכירה מלחמה. למעשה אלה הן מילים שמעוררות משמעויות של כוח ועוצם יד שבהן לא יעסוק מאמר זה כלל. אנו נציע להתמקד ב"העצמה" דרך המילה "עצמיות" משום שהיא מובילה אותנו להעצמה במובן של פיתוח "העצמי" ושל כוח למימוש החלומות הכמוסים ביותר שלנו.

"העצמה" אישית מהי ?

אז מהי "העצמה" אישית ? העצמה היא תהליך פיתוח אישי שמאפשר לנו להיות עצמנו, באומץ, וכנגד כל הניסיונות והלחצים של אחרים "לעצב" אותנו בדמותו של אדם "אידיאלי" על פי ציפיותיהם. בתהליך זה נוכל להיות אנו עצמנו, מתוך אהבה וקבלה עצמית מלאה, ולא פחות חשוב - תוך מתן מקום לעצמיות הייחודית של זולתנו, והסתייעות בזולת. כך מוצע להבין את דברי הלל הזקן המצוטטים כאן.

אם ננסה לחשוב על המילה "העצמה" כמסע המקרב אותנו אל איתור ופיתוח "העצמי" שלנו, תוך סיוע לאחרים לעשות כן, נוכל לקבל משמעות חדשה והיא המשמעות של התמרה, העשרה, וטיפוח, שיובילו אותנו אל עצמאותנו. לפי גישה זו, עוצמה, השפעה, עושר, שליטה, וכבוד, אינם מטרה בפני עצמה, אך אינם פסולים אם הם חלק בלתי נפרד מעצמנו, ופועל יוצא מפיתוח "העצמי" שלנו ושל אחרים. זו תחילת הדרך לסיפוק עצמי, וזו אולי גם כוונת דבריו של אריסטו "להפעיל ללא מעצור את כישרונו, יהא זה אשר יהא, הרי זה אושרו של האדם". אנו חיים כיום בחברה חומרנית, בדור של אפשרויות רבות ומופגזים במסרים רבים, חלקם הם מסעות שיווק מוסווים היטב של חברות רבות עוצמה, ולכן עלינו לברור היטב את המוץ מן התבן, ולהחליט מיד מה הם הערכים שלנו, מה הן היכולות שלנו, עם מה ומי אנו מתחברים בדיוק, ולאן אנו צועדים.

אז מי אני בכלל ?
אם כך מהו ומיהו "העצמי" ? ואם אינני יודע מהו ומיהו "העצמי" שלי איך אדע כיצד לכוון אליו ולפתח אותו ? שאלות כבדות משקל שקשה להשיב עליהן, אך הניסיון להשיב עליהן הוא חשוב לכשעצמו.
נדמה ש"העצמי" שלנו הוא דמות הסמויה מן העין שאינה מוכרת לנו מלכתחילה כלל ועיקר, שהרי אף אחד לא נולד עם מרשם גנטי המודיע לו מיהו "העצמי" שלו. קוני למל בשירו המפורסם מתלבט בשאלת הזהות העצמית - "אומרים שאני אינני אני אז מי אני בכלל" ? והשאלה מתחדדת: האם יש בכלל "עצמי" כזה ? האם יש משהו שהוא "האני" הייחודי של כל אחד מאיתנו ? אני מאמין שכן, וכי לכל אדם בעולם יש ייחוד משלו שעליו להוציאו לאור.

העצמי כמוצג ארכיאולוגי
ניתן לדמות את "העצמי" שלנו למעין פריט או חפץ שצורתו לא ידועה לנו, והוא טמון עמוק באדמה. אלא שבניגוד לחפץ הטמון באדמה שאולי כבר התאבן, וכוסה עפר, "העצמי" שלנו הוא תמיד נושם, הוא בעל חיות וגמישות, והוא מאפשר לנו מרחב גדול של אפשרויות לפיתוחו ולמימושו. כארכיאולוגים, ננסה לחשוף אותו ולהוציאו אל פני האדמה. איך עובד ארכיאולוג ? במקום המשוער, לאט, בזהירות, ובסבלנות, ועם שלל כלים עדינים; הוא חופר, מבריש, ממשש, מטאטא, פעם מכיוון זה, ופעם מכיוון אחר, עד לחילוץ מלא של החפץ מן האדמה, שלם ככל שניתן. על אף שהמוצג הארכיאולוגי הוא עתיק ביותר, הוא עדיין בעל ערך רב בשל האותנטיות שלו והשיעור שהוא מלמד אותנו על החיים הטבעיים של תרבות אחרת.

בדרך לעצמי
מהן הפעולות "הארכיאולוגיות" שעלינו לבצע לאיתור "העצמי" שלנו ? קשה לתת מרשם מדויק, ואולי גם בלתי אפשרי, אך מדובר בעיקר בפעולות של התבוננות עצמית מתוך חוויה, וכמובן רצוי שתהא זו חוויה נעימה ומשמחת ( אף שגם חוויה כואבת היא זרז לאיתור "העצמי" ולצמיחתו ). כל אחד מאיתנו יודע בערך מהו המקום שבו הוא חש בנוח ומהם הדברים שמעוררים בו רגש חיובי של השראה, או של שלווה ונינוחות. אלה הם דברים יומיומיים ביותר שמובילים לתחושת מלאות, שלעיתים אנו לוקחים כמובנים מאליהם. אצל חלקנו זו יכולה להיות שהייה במחיצת חבר קרוב או ידיד נפש, למידה חווייתית, מילוי משימה בתחום המקצועי האהוב, קבלת תפקיד חדש, או ביקור באתר מרהיב עין, אצל אחרים זו יכולה להיות גם שיחת בירור נוקבת, הסקת מסקנות אישית ותובנות חדשות על חייהם. אלה הם לדעתי סימני ההתעוררות של "העצמי" וכל אחד מאיתנו יכול להיות מודע להם, ולהתבונן בעצמו פנימה בעת הופעתם. לעומת זאת כאשר אנו חשים כאב זאת נורה אדומה שאנו מתרחקים מ"העצמי" שלנו. יודגש כי לפי גישה זו משמעות המילה "עצמיות" הפוכה לחלוטין ממשמעות המילה "אנוכיות", שהרי אף ש"העצמי" מתעורר לחייו העצמאיים כנבדל מן הזולת, הוא מתפתח ביחד עם הזולת. במילים אחרות: חיים חברתיים מלאים ורבי משמעות, ובכלל זה חיים למען הזולת, הם חלק חשוב מהדרך לפיתוח "העצמי".

האתגרים שבדרך
למעשה בחיי כל אחד מאיתנו יש לא מעט מקומות ואנשים כאלה, הגורמים לנו להכיר את עצמנו טוב יותר, ובו בעת לחוש את עצמנו עצומים ומועצמים. אנו יכולים ללכת בעקבות הלב ולמצוא אותם, אף כנגד לא מעט מכשולים והפרעות. מי או מה מפריע לנו להיות אנו עצמנו ?
ההנחה במאמר זה היא שכבר מינקות נגרמים שיבושים וחסימות למהלך התפתחות "העצמי" האותנטי, וזאת משום ש"המבוגרים" סבורים שהם יודעים טוב יותר מה באמת נחוץ לילדיהם לחיים טובים ומאושרים, אך לא תמיד יש להם סבלנות וזמן ומשאבים, נפשיים ורגשיים, להשקיע בחינוך. במקורותינו נאמר "חנוך לנער על פי דרכו". זו הדרך שנובעת מתוכו של הנער ללא כל לחץ וללא מורא - אם ניתנת לה זכות הביטוי. לפי גישה זו אנשים זקוקים, כבר בגיל רך, להקשבה רבה וגם להכוונה, להדרכה, לחונכות, ממקום של אהבה, קבלה, אמון וכבוד, ולא לעצות, לפקודות, להוראות או למנהל צמוד. כבנערותם כך גם בבגרותם כעובדים וכמנהלים: הם זקוקים לניהול שתפני ולהצבת יעדים המתחשבת היטב בדעתם וביכולות שלהם, ולמקום עבודה שאחראי להתפתחותם המקצועית, ואשר מודד את הצלחתם, לא רק בערכים כספיים, ובוודאי שלא רק באלה שניתן למימוש בטווח המיידי.

העצמה בעסקים
אכן, בתהליכי פיתוח ארגוני בעסקים, אנו פוגשים לא מעט מנהלי עסקים, ואף בעלי עסקים פרטיים שהתבססו וזכו להצלחה כלכלית, כזו או אחרת, אך מבקשים "להתרחב" - במובן של הרחבת הפוטנציאל הכלכלי של העסק והתבססות נכונה יותר בשוק, אך גם במובן של מרחב הביטוי למשהו חדש, שונה, שיוביל אותם ואת עובדי העסק לצמיחה אישית ותחושת סיפוק עצמי. במצבים אלה אנו מנסים לתת מקום רחב יותר לביטוי עצמי של אותם אנשים, על יכולותיהם ותכונותיהם האישיות החזקות, לצד הצורך להמשיך ולהעצים את הארגון העסקי בו הם עובדים, או שאותו הם מנהלים, בשוק תחרותי. מסתבר שגם ליחידים וגם לעסקים דרושה "העצמה" במובן של הגדרת הזהות העצמית והתבססות עליה, כתנאי הכרחי לצמיחה והתקדמות. השילוב ביניהם הוא אתגר גדול, הדורש רגישות אישית גבוהה, יחד עם אימוץ אמות מידה מקצועיות קפדניות ביותר של ניהול ומינהל. אלה שמתמידים בתהליך ומצליחים בו, נהנים מערך מוסף כפול: מימוש עצמי הן לפרט והן לארגון המעסיק אותו.

סיפור אישי
חוויה דומה של העצמה, השפיעה על מהלך חיי, לפני קרוב ל 20 שנה, ואותה אני מביא כאן כדוגמה. כמנהל צעיר בתחילת דרכי המקצועית, השתתפתי בקורסי תקשורת והנחיית קבוצות של ארגון דייל קרנגי הבינ"ל עד שזכיתי, להיות עוזר למדריך, ולבסוף - במסלול הכשרה ממושך של כמה שנים - להיות מדריך מוסמך בארגון זה. חוויתי על בשרי את חשיבות ההעצמה בגישה זו, ולמדתי את כוחה של הסבלנות והסובלנות כלפי כל אדם; הביקורתיות והווכחנות נותרו מחוץ לחדר, ובחדר עצמו שלטה אווירה חווייתית, וגישה מכבדת ביותר, מתוך אמונה - שהוכיחה את עצמה - שמתן מקום לכל אדם, האדרת החיובי שבו, ופיתוח קשרים חברתיים, הם מנוע רב עוצמה לשינוי וצמיחה אישית. בשנים האחרונות אני מוצא ביטוי נוסף ומעשי לא פחות לתורתו של דייל קרנגי בשיטת האימון של CTI שהפכה עבורי לתפישת עולם ולדרך חיים, ואותה אני גם מציע ללקוחותיי.

מילת סיכום
בד בבד עם כתיבת מאמר זה ביקרתי עם משפחתי בחיפה, ושם - באקראי ודי במפתיע - מצאתי על אחד הקירות בקניון, ציטוט מדבריה של הציירת דליה ברסנו, לצד כמה מציוריה. בחרתי לסיים את מאמרי בדבריה שכן לא מצאתי קולעים מהם. וכך כתבה שם:

spacer"לכל נפש מתנת אל ייחודית לעצמה, אשרי האדם המצליח
spacerלהכירה, לבטאה ולהנציחה בנתינה לאחר ( מתוך ספר חיי פרק ג' )"



אלי כהן, יועץ לניהול, ומאמן עסקי, עומד בראש חברת הדרכה יוצרת - פיתוח ארגוני בע"מ
המתמחה בייעוץ ניהולי וארגוני, בהדרכת מיומנויות ניהוליות ועסקיות, וסדנאות חוויה למנהלים.
טל: 02-5861001, 050-7251251


  http://www.tadmit4u.net