העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



עמנואל לאור
תאטרון שפת הגוף
מאת: עמנואל לאור



"שפת הגוף" או בשמה המדוייק יותר - התקשורת הלא מילולית, זוהי השפה הבינלאומית ה"מדוברת" על ידי כל בני האדם בעולם.

שפת הגוף היא השפה הראשונה שאנחנו לומדים כתינוקות. תינוק קולט קודם כל הבעות פנים וקולות, ועוד הרבה לפני שהוא מבין משמעות של מילים הוא מתחיל לתקשר בעזרת קולות, הבעות ותנועות.

גם בעלי חיים "מדברים" בשפת הגוף; כל מי שצפה אי-פעם בחתול וחתולה מיוחמים, בנמלים הבונות את קינם או בכלבה שמטפלת בגוריה יודע שבעלי-חיים בהתנהגותם מביעים את הצרכים, התחושות והאיפיונים שלהם.

אנחנו, בני האדם, מרגישים ומצויים ב"מצבי-רוח" מגוונים ורבים - שמחה, זעם, תשוקה, עצב, שלווה, שנאה, התעלות, חרדה, חמלה, ועוד ועוד... וכל מצב כזה מוצא ביטוי במצב ה"חומר", כלומר - במצב הגוף הפיסי שאנחנו חיים בתוכו, וכשם ש"מצב-הרוח" שלנו משתנה היות ואנו מגיבים לנסיבות, לגירויים ולרשמים שונים מחוצה לנו ובתוכנו - כך גם המחווה, התנוחה, הבעת הפנים וטון הדיבור שלנו משתנים בהתאם והם משקפים את העמדה, התחושה והמצב הרגשי שלנו.

אנחנו מורגלים לשים לב בעיקר ל"מה שנאמר". התקשורת הלא-מילולית עוסקת בשאלה "איך נאמר", שמובילה לשאלה "מדוע נאמר" - מה מגלות המילים והאופן שבו הן נאמרו על האדם, על מצבו ועל מניעיו.

מחקרים הוכיחו כי הרושם שנשאר אצלנו לאחר מפגש עם אדם זר נקבע בכ- 90% ע"י האותות הלא-מילוליים שקלטנו, ורק בכ-10% ע"י המילים שנאמרו. הנסיון להיות מודע ולתרגם במדוייק את האותות הללו - את השפה המוצפנת הזו - זהו ניסיון בלשי שיכול להוביל את החוקר לרמות גבוהות של מודעות ורגישות, ולמשל את השאלה - מה האדם מקרין ולא מה התנוחה שלו מספרת.

שפת הגוף עוסקת לא רק במצבו העכשווי המשתנה של האדם אלא גם באפיונים ארוכי טווח יותר - בזיהוי וגילוי של גישות, דימוי עצמי, תכונות ואיכויות - דרך צורת ההליכה, היציבה ואפילו דרך אופן החזקת הסיגריה או הושטת היד לאחוז בכוס... ובאין סוף דרכים נוספות - כי אנחנו "מספרים את הסיפור שלנו" ללא משים, כל הזמן.
וכמובן - הפנים וכפות הידיים - כי גם הצורה הפיסית היא תוצאה של תהליך אנרגטי - מחשבות, רגשות, חוויות והתנסויות - כל אלה מתורגמים להבעות ולתווי פנים וידיים אשר נחקקים, נוצרים ומשתנים עם השנים.
וכמו שנאמר - "האחרון שיודע שהוא במים - הוא דג הזהב".
זוהי אמירה המתארת את מצבנו לאשורו - קשה מאוד לאדם להיות אובייקטיבי לגבי עצמו. אנחנו זקוקים ל"מראות", למשובים מהסביבה שלנו.
כאשר אדם לומד ומתנסח בתחום הזה הוא מקבל הזדמנות לראות את עצמו מבחוץ, מחדש. ואם זה נעשה בסביבה מקבלת, ללא שיפוט וביקורת, זוהי מתנה המאפשרת גדילה והתפתחות אישית.

כדי להבין את שפת הגוף צריך לפתח פתיחות, יכולת הקשבה עמוקה, כושר התבוננות, תשומת לב לפרטים, סקרנות ואינטואיציה, יחד עם גישה מקבלת ומלאת פליאה ויראה לנוכח התאטרון האנושי על כל המורכבות, היופי והעושר שבו.

זהו מחקר מרתק, מהנה וחיוני לכל אדם שרוצה להכיר ולהבין את עצמו ואת זולתו.


עמנואל לאור, מרצה למודעות והתפתחות אישית, מומחה בשפת הגוף.



  http://www.tadmit4u.net