העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



עמנואל לאור
מרחב מחייה וחינוך
מאת: עמנואל לאור



כולנו זקוקים למרחב מחייה פיסי - הבית שלי, החדר שלי, האוטו שלי, התחום שסביבי...
אבל כולנו זקוקים גם למרחב מחייה נפשי ריגשי ומנטלי.
ולמה הכוונה?
כשמישהו מתערב בעניינים שלנו, שבהם איננו רוצים את ההתערבות שלו, אנחנו אומרים לו - "תן לי קצת 'ספייס', בסדר?"...
וכשמישהו 'מנדנד' לנו בעניין כלשהו ללא הרף, אנחנו אומרים לו - "תעזוב אותי כבר"...
מרחב המחייה הנפשי שלנו הוא למעשה מרחב החופש והעצמאות שלנו.
כשאנחנו אומרים על מישהו שהוא "עלוקה" - אנחנו מרגישים שאותו אדם נכנס למרחב המחייה הנפשי שלנו ו"שואב" את הכוחות שלנו.
מהו תחום השיפוט שלך? התחום שבו, כמו שרשות עירונית אחראית על מה שמתחולל באזור השיפוט שלה, אתה אחראי עליו, ואין לאף אחד אמירה שם.
הדבר בא לידי ביטוי בצורה בולטת בקשר שבין הורים וילדים בגילאים השונים.

מאיזה גיל נותנים לילד אוטונומיה בחדר שלו/שלה? ומה האוטונומיה הזו כוללת? (אם החדר לא נוקה 3 חודשים - האם גם אז זה בסדר?)
אם ילד בן 13 לא מקנח את אפו - האם זהו תחום השיפוט שלו? ומאיזה גיל?
אם הילד לא אכל את כל האוכל בצלחת...
אלו בגדים ללבוש... גם כשקר או חם, לארוע משפחתי או חגיגי... מתי להתערב ומתי לא? ולמה?
וכשהילדים משמיעים מוסיקה בווליום אדיר, ואתה מנסה לדבר עם לקוח בטלפון... מה הכללים וכיצד להגיב?

כל השאלות הללו קשורות למרחב מחייה - כי זהו תחום השיפוט והעצמאות שהילד מקבל בבית הוריו וזהו גם התחום שהוא מקבל אחריות עליו. וכמובן שכל סוגיה כזו חשוב לתת עליה את הדעת - אלו סמכויות ואיזו אחריות לאפשר בכל גיל, שכן אלו מעודדים או מעכבים התפתחות של בטחון עצמי, עצמאות או תלות והגדרה עצמית.

חשוב כאן לציין שהכותב איננו מציע או ממליץ על חוסר גבולות. לגבולות ברורים, מוסברים והגיוניים ישנו תפקיד חשוב בבניית הביטחון העצמי והשקט הנפשי.

לתת מרחב מחייה מתחיל מלהבין שהפעוט יודע כמה הוא צריך לאכול ולישון... ושאנחנו עוזרים לו לסמוך על התחושות ועל היכולות שלו בכך שהוא מתרגל מגיל צעיר להקשיב לגופו ולהגיב לצרכיו - בכל הרמות.
ובגילאים מאוחרים יותר - האם אתם דופקים על הדלת של ילדכם בן ה-14 לפני שאתם נכנסים לחדרו?
האם אתם מכינים את שיעורי הבית של ילדכם בן ה-8?
האם אתם "מעודדים" את ילדתכם לאכול, גם כשברור שהיא שבעה?
ומה לגבי מינון כמות שעות הטלוויזיה והמחשב? ואלו תוכניות יראו? מאיזה גיל לא להתערב?

ושוב, אין כאן ניסיון לכרסם ב"סמכות ההורית". יש כאן הזמנה להסתכל על מרחב המחייה שמתאפשר לילד בבית הוריו ולראות האם זה מרחב מספק, ואולי הוא גדול מידי לגילו?...

ילד שגדל באווירה שבה "הכל מותר" חש חוסר ביטחון, משום שהכל בעצם פרוץ והוא לבדו לא יכול להגן על גבולותיו בכל גיל. הוא גם איננו אמור להידרש להחליט החלטות מוקדם מידי עבור עצמו.

לדוג': ילדה בת 3 מותר ורצוי לעזור לה לבחור בגדים מתאימים למזג האויר אבל ילד בן 3 רצוי שיקבל אוטונומיה לגבי הכמות שמתאים לו לאכול.
ילד בן 8 - רצוי שתחום האחריות של שיעורי הבית יהיה שלו ועל אחריותו וילדה בת 14 כדאי מאוד לדפוק על דלת חדרה לפני שנכנסים אליו. זהו התחום שלה ויש לכבד זאת!

אכן, זהו נושא גדול והשלכותיו מגיעות לתחומים רבים... ולא נגענו כלל במרחב המחייה המנטלי שלך - איזו מידה של חופש אתה באמת נותן לעצמך לחשוב בצורה עצמאית... ומהו, אם כן, מרחב מחייה רגשי?... ורוחני?...


עמנואל לאור, מרצה למודעות והתפתחות אישית.



  http://www.tadmit4u.net