העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



טל מזור
צועדים בדרך להצלחה
מאת: טל מזור



אנשים רבים אומרים לי, הייתי נותן הכל בשביל להצליח בדיאטה, לעבור רישיון, להתקבל לעבודה …
אז למה זה לא מצליח?
מה עומד בדרכינו להצלחה?
להלן אפרט את חמשת הצעדים הראשונים להצלחה.
זהירות! מי שיתפתה לעשות, מגדיל את סיכויי ההצלחה שלו ב-100%!
שיהיה בהצלחה!

צעד ראשון: מחוייבות
מחוייבות היא החלטה פנימית נחושה, אשר נמדדת בעיקר כאשר מגיעים למצבים מאתגרים. מידת המחוייבות באה לידי ביטוי בהתגברות על האתגר, ויהי מה. מחוייבות היא בחירה אשר באה לידי ביטוי בהבטחה לעצמכם וממומשת בעשייה שלכם.
פתגם ערבי מדמה את ההבטחה לענן ואת הפעולות לגשם.
איך מורידים גשם? מתחייבים לצעוד בדרך. לוקחים אחריות על האמירות שלכם, מפסיקים להצהיר הצהרות שאין לכם כוונה לעמוד בהן!
לאנשים רבים, קל יותר להתחייב לאדם חיצוני (בוס, חבר, בן משפחה, דיאטנית, מאמן). זהו מה עובד עבורכם ופעלו בדרך שתחייב אתכם לפעול כמו שאתם רוצים, בדרך להצלחה שלכם!

צעד שני: צעד אחר צעד
נער צעיר היה בדרכו לצד השני של היער והיער גדול ועבות עד מאוד. ניגש הנער לזקן הכפר לבקש את עצתו כיצד יחצה את היער. תשובתו של הזקן היתה קצרה: "אל תחצה את היער, לך מעץ לעץ".
הגדירו משימות קטנות לעיכול. במקום להחליט שעד סופ"ש תגמרו לטפל בדואר, החליטו שביום ראשון תמיינו את המעטפות לפי נושאים, ביום שני תפתחו את הערמה הכי קטנה ותטפלו בחצי ממנה, ביום שלישי תטפלו בחצי השני וכך הלאה ...
אדם שרוצה לרזות יכול להחליט שהצעד הראשון שלו הוא בהשארת/זריקת הביס האחרון. זה בהחלט יותר קל מ"להתחיל דיאטה", לא כן?

צעד שלישי: לעשות את הטוב ביותר
פעמים רבות, מיד לאחר שסגרנו את הטלפון עולות המחשבות "יכולתי לומר את זה אחרת, או חבל שלא אמרתי או הייתי צריך לומר לו … האם אפשר לשנות את העבר?
מה כן אפשר לעשות?
פשוט לפעול מתוך מודעות. יש שיאמרו שזו "פגיעה בספונטניות" ואני אומרת שזה בסך הכל וויתור על האוטומטים.
היכן שאני פועל מתוך אוטומט וזה משרת אותי, אין טעם לשנות - למשל צחצוח שיניים.
במקומות שבהם אני מרגיש שהפעולות האוטומטיות שלי תוקעות אותי, אני יכול לבחור לשנות.
איך עושים זאת?

מתאמנים. בכל פעולה שאני עושה, שבד"כ מעלה אצלי רגשות לא נעימים, אני יכול לשאול את עצמי "האם אני עושה את הטוב ביותר שאני יכול עכשיו?".
כן, כן, הכוונה באותו הרגע ממש, לא לפני, לא אחרי, תוך כדיי, ממש ברגע הזה.
והנה דוגמא שהיתה באמת, יום ג' בערב אני מגיעה הביתה אחרי מספר שעות בהן עבדתי ומוצאת את בן הזוג שלי מרוח מול הטלווזיה והבית - פוגרום מוחלט.
אני מתחילה להתלונן ולהאשים, כמו שאני רגילה והדרך לריב קצרה ... ואז באותו רגע אני שואלת את עצמי "האם אני עושה את הטוב ביותר שאני יכולה עכשיו?". ואז כאשר אני מבינה שהכעס לא יקדם שום דבר, אני בוחרת להתנהג בצורה אחרת. למשל לרתום אותו לעזרתי, לבקש ממנו עזרה. או מסדרת את הבית בעצמי וקובעת איתו שיחה לזמן שבו יהיה פנוי ויתאים לו, אשר בה נקבע כללי התנהלות שיתאימו לשנינו. או למשל נשכבת לידו ומחליטה שסידור הבית פחות חשוב לי עכשיו, מיחסיי עם בעלי ...
לא משנה מה אבחר לעשות, עצם הבחירה וניטרול האוטומט הוא שיעשה את ההבדל.
גם אם אני עייף, חלש, כועס, ממורמר כאשר אני עושה את הטוב ביותר שאני יכול באותו רגע נתון, אני פועל מתוך שלמות, מתוך בחירה.
מי מכם שיבחר לעשות תרגיל זה, שבהמשך יהפוך לאוטומט, יגלה לפתע, שהוא יכול לפטר את השופט הפנימי שתפקידו היה לחרוץ גורלות לאחר מעשה, לרוב בצורת רגשות-אשם. אין יותר מקום לשפיטה, האשמות, כעס לאחר מעשה, מכיוון שהפעולות נעשות מתוך בחירות שנכונות בעיניי באותו הרגע. הכי הרבה שאוכל זה לשאול את עצמי "מה למדתי לפעם הבאה!?".

צעד רביעי: לאהוב את מה שיש
וותרו על השיפוטיות המחלישה, החליפו משקפיים. ראו בכל קושי, אתגר, הזדמנות וברכה.
איך עושים זאת?
בוחרים להסתכל על כל מקרה כעל מתנה.
למשל, כאשר אתה תקוע בפקק, שמח בכך שיש לך רכב, ראה את הזמן הזה כזמן מנוחה ממחשבות ו/או דווקא זמן איכותי שזכית בו כדי לעשות סדר במחשבות ...
אם יש לך יום נוראי בעבודה, חשוב על הזכות שיש לך להרוויח כסף, על כך שגם יום כזה, סופו להיגמר, יום כזה הוא הזדמנות פז לשמוח ולהעריך את הימים האחרים בעבודה.
עד כאן דוגמאות שלי, ועכשיו אתם מוזמנים להתאמן:
ספרו מקרה שבעינכם נתפס כטעות והוסיפו לו את המשפט - איזה יופי!
לדוגמא: אני עמוס, איזה יופי!
אני חולה, איזה יופי!
אני מוטרד, איזה יופי!
מה יופי בזה? לאחר שאמרתם, את המשפט, עיצרו ומיצאו את היופי, מה ההזדמנות שניתנה לכם על ידי עצמכם בכך שהבאתם את עצמכם לסיטואציה הזו?
כן, כן. אני מניחה שאם היינו נפגשים עכשיו הייתם זורקים עליי עגבניות, זה בסדר!
אני מציעה פה רעיון, מי שלא מסכים, יכול להפסיק לקרוא.
מי שרוצה להצליח, בדרך אותה אני מציעה, שימשיך להתאמן.
קחו למשל מקרה של אדם שהתעוור באמצע החיים, זה עצוב, זה כואב! אך זו העובדה כעת. יש באפשרותו להתלונן, לבכות, להצטער לכאוב ולכעוס. אך יש באפשרותו להבין שזכה שנים עד כה לראות, זו זכות שאינה מובנת מאליו וכעת יש לו שנים בהם יוכל להנות מחידוד חושיו האחרים, למשל ...
אתם מוזמנים לחשוב, על לפחות שתי דרכים נוספות, שניתן לראות במצב זה מתנה. מצאתם?
כל הכבוד, ועכשיו, בחרו דבר-מה בחייכם אשר מסב לכם צער, כאב אכזבה ותסכול ובחרו לראות את המתנה שנמצאת שם, את ההזדמנות שעטופה שם בין הרגשות הסוערים ...

צעד חמישי: אהבה
פעם לפני שנים רבות, כך מספרת האגדה, יצאה אישה מביתה וראתה שלושה זקנים עטורי זקן לבן ארוך יושבים בחצר ביתה. הם לא היו מוכרים לה ולכן אמרה להם: "אינני חושבת שאני מכירה אתכם, אך בודאי אתם רעבים. היכנסו לביתי והתכבדו בארוחה. השיבו לה: "אנחנו לא נכנסים כולנו יחדיו" ואחד מהם הסביר ששמו: "עושר", ובהצביעו לעבר השניים האחרים, המשיך: זה "הצלחה" וזה "אהבה". כשסיים להציג את חבריו המשיך ואמר: "עתה לכי והתייעצי עם בני המשפחה מי מאתנו אתם רוצים בביתכם".

והרי לכם אתגר, לפני שאתם ממשיכים בקריאה, עיצרו וחישבו, בכנות, את מי הייתם מכניסים לביתכם. העיזו להודות בפני עצמכם!

על פי הסיפור, נכנסה האישה לביתה וסיפרה לבעלה את הנאמר. הבעל בשמחה רבה אמר "מאד נחמד, אם כך המצב הבה נזמין את עושר, שיבוא וימלא את ביתנו בעושר".
האישה לא הסכימה ואמרה: "יקירי, מדוע לא נזמין פנימה את הצלחה?.

כלתם שישבה בצד והקשיבה לנאמר, קפצה בהצעה שלה: "האם לא כדאי יותר להזמין את אהבה? אז ביתנו יתמלא באהבה!".

"הבה נקבל את הצעתה של כלתנו" סיכם הבעל ואמר לאשתו: "צאי והזמיני את אהבה להיות אורחנו".
האישה יצאה והזמינה את אהבה להיכנס. השניים האחרים קמו ובאו בעקבותיו. משתוממת אמרה האישה: "הזמנתי רק את אהבה, מדוע גם אתם נכנסים?"
הזקנים השיבו יחדיו: "אם היית מזמינה את עושר או את הצלחה, השניים האחרים היו נשארים בחוץ, אך מאחר והזמנת את אהבה, במקום שנמצאת אהבה יש גם עושר והצלחה !!!

בסוף כל קושי, נמצאת ההזדמנות, מיצאו אותה ותהנו מהדרך, מהשביל, מהמסע. כאשר הדרך נעימה, כאשר פוסעים באהבה, ההצלחה היא תוצר נלווה. תמיד יקרה משהו טוב, חדש, גם אם זה לא הדבר שאליו התכוונתם!
פעמים רבות אנו פועלים מאותה נקודת המוצא, מתוך אותן האמונות, אותן המחשבות, אותם הדפוסים, ואותם ההרגלים, אז מה הפלא שגם התוצאות הן אותן התוצאות?!
לעיתים שינוי בנקודת המוצא, יעשה את ההבדל, גם אם לא אעשה שום שינוי פיזי בפעולות אותן אבצע!

חמשת הצעדים הינם חלק ממרכיבי האימון כפי שאני רואה אותו. אל תחכו! התחילו לצעוד, התאמנו צעד אחר צעד וזיכרו שגם מסע של אלפי קילומטרים מתחיל בצעד אחד קטן!

אז מה הצעד שאת/ה בוחר/ת להיות מחוייב/ת אליו מהרגע הזה ממש? בפני מי את/ה מתחייב/ת? בבקשה לעשות זאת כעת. זה הזמן! זהו בדיוק הרגע הנכון לעשות את הצעד הראשון!


טל מזור, מלווה להצלחה. אימון אישי לחיים טובים יותר
טל: 052-4260153


  http://www.tadmit4u.net