העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
העיתון האלקטרוני לתדמית ושפת גוף
 



אבי עברון
אל תסתכל בקנקן
מאת: אבי עברון



אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, איזה משפט יפה.
והצרפתים מגדילים ואומרים "אל תסתכל בקונקון", כנראה במשקל הקונקורד...

ואם פעם הזדהתי לחלוטין עם המשפט, הרי שככל שבגרתי והחכמתי מצאתי את עצמי לא כל כך מסכים לו וקרה לא פעם שהיו לי מחלוקות מול אלה שצידדו בו והטענה שהכי הרבה נשמעה בהקשר זה הייתה כי היופי החיצוני הוא לא העיקר אלא היופי הפנימי.

אז ראשית כל - למה שלא להסתכל בקנקן?
איך אפשר בכלל שלא להסתכל בו כשהוא זה שניצב ממש מולך ואתה גם לא תמיד יודע אם הפנימי שלו נמצא בתוכו או שהוא בכלל ריק מתוכן.

קחו למשל קנקן מים, כוס או בקבוק... מה יקרה למים בלי הקנקן שלהם, הם פשוט יתפזרו וייעלמו כלא היו בנקב הראשון שיתקלו בו.
והפרחים בתוך אגרטל שנשבר, לא ימשיכו לפרוח אם לא יעבירו אותם לאגרטל/קנקן אחר.
כעת קחו את מה שמכנים "הפנימיות של האדם" ואין כאן הכוונה לחלקים הפנימיים של גוף האדם אלא לתכונותיו כמו החכמה, טוב הלב, האדיבות,סובלנות, כיבוד הזולת וכו'.
קחו כל מה שתרצו, תוציאו אותם מן הגוף, הרי אין להם בכלל זכות קיום. ואולי ילכו להם יחד עם הנשמה לשוטט במחוזות אחרים.

אלא שאלה שבאים וטוענים כנגד הקנקן, למעשה מתכוונים לעיסוק ביופיו של הקנקן, כי אחרת אם הקנקן מכוער, אין להם בעיה איתו.
ובכלל, מי קובע מה יפה ומה לא? אם לא זה המביט וכל אחד מפרש יופי אחרת.
ממש כמו שנאמר "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח"... וזה חל גם על יופי, שיש בו גם עניין של "טעם אישי".

מי שעיניים לו רואה כמה משאבים ומאמצים משקיעים בשנים האחרונות בעיצוב אריזת המוצר וקרוב לוודאי שלא היו עושים כן לו השקעתם זו לא הייתה מביאה פירות ולא הייתה זו שמשכנעת לקנות יותר מן המוצר.

ואם נעבור מהמוצר לאדם עצמו. כמה מאמצים תעשה האישה או הגבר שבאים לפגישה או לדייט כדי להראות יפה ולהרשים, במיוחד בפגישה הראשונה, כי הרי נאמר ש"הרושם הראשוני הוא הקובע" ואפילו ש"הבגד עושה את האדם".

הרי לא יתכן מצב בו לא יביט אדם ובמיוחד אישה במראה לפחות כמה פעמים ביום.

ניקח למשל את אלה שנגזר עליהם להיות שמנים מאחרים, הרי שלמרות שהדעה הרווחת היא שלהיות שמן זה לא בריא, הרי הסיבה שיותר מתסכלת את אלה היא המראה או יותר נכון אי יכולתם לקנות בגדים, היינו ה"אריזה", שתעשה אותם אטרקטיביים יותר.

צאו וראו כמה זמן וכסף אנשים משקיעים בקניית בגדים יפים ומתאימים, הנעלה, קוסמטיקה, בשמים, הולכים למספרות ומה לא. והכל כדי שנראה יפים בעיני עצמנו ובעיני אחרים.

כשבאים ומשמיעים לי על "יופי פנימי", לא ברור לי מאיפה נוצרה ההגדרה הזו. יופי זה משהו חזותי ולא משהו מתחום הרגש או ההתנהגות. כשאומרים "יפה תואר" אני מבין מה זה, אבל כשאומרים "יפה נפש" זה נשמע יותר ציני מאמיתי.

אני לא אומר שהיופי והחזות הם הכול. ודאי שלא!
יש לאופיו של אדם, לתכונותיו הטובות ולהתנהגות שמועילה לו ולאחרים, מעלה שאין כדוגמתה ולפעמים היא הקובעת אם נרצה קשר עימו אם לאו. ואני האחרון שיטיל ספק בחשיבותו הרבה של היות האדם קודם כל בן-אדם. אדם בעל נורמות מוסריות, אדם טוב ונוח, זה שמרבה לחייך, זה שמילה אצלו זו מילה, אדם שיודע לאהוב ואף להתמסר לאהוביו ולאוהביו כשצריך.
ואם לזה מתכוונים כשאומרים "יופי פנימי" הרי אני מקבל זאת בשתי ידי, אבל אין לזה דבר וחצי דבר ליופי החיצוני, לחזות, לקנקן. גם זה וגם זה רצויים ואחד בכלל לא בא על חשבון השני.

לכן, במקום "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו",
אמור מעתה "אל תסתכל רק בקנקן אלא גם במה שיש בו".


אבי עברון, בוגר קורס גישור, מאסטר ברייקי, פנסיונר עם רקע בנקאי.
אתר: cafe.themarker.



  http://www.tadmit4u.net